#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמא. למסקנא מנא ליה לרבא דדברים שבלב אינם דברים והאם נאמן לומר מזיד הייתי? 	"מהמשנה האומר לשלוחו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו, אע""פ שאמר בעל הבית לא היה לי בלבי אלא על זה כיון שהביא לו מזה בעל הבית מעל והוא משום דדברים שבלב אינם דברים. כתבו התוס' (ד""ה היה) שאף שאין נאמן לומר בלבי היה כך מ""מ מזיד הייתי הוי טענה מקובלת יותר ואין נראה כל כך רמאות <sup>צא</sup> והר""ם הוכיח מבב""מ שבמזיד הייתי אנו מאמינים לו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צא.  והרשב""א  (ד""ה הא)  הוכיח נאמן והוסיף שזה דוקא כשאין מכתובות כתוס' דמגו כזה אמרינן אף הכחשה כמו כאן שאם היה אומר שבטענה היותר טובה גם כן אינו מזיד הייתי אין מי שיכול להכחישו.</span>"	קידושין נ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמב. מה הדין ומדוע באדם שמכר נכסיו בפירוש על דעת לעלות לא""י 1) ועלה ולא מצא דירה 2) ושמע שהיו ליסטים בדרך? "	"1) לל""ק דרבא המקח חוזר שנחשב כמי שלא יכל לעלות לל""ב דרבא אין המקח חוזר שהרי עלה.<br>2) לל""ק דרב אשי דאמר אי בעי סליק אין המקח חוזר, שאם היה רוצה לטרוח ולחזר אחר שיירא היה עולה. לל""ב דרב אשי דאמר אי בעי לא סליק? המקח חוזר, דכך אמר שאם רצה עלה אבל לא כשיש עיכוב. כתבו התוס' (ד""ה דאיתיליד) שגם לל""ק אם נולד אונס שגם ע""י שיירא לא יוכל לעלות המקח חוזר."	קידושין נ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמג. מדוע נכפל במשניות שהאומר לשלוחו לקדש לו אשה פלונית במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת וגם האומר תן גט זה לאשתי במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר פסול? 	"אם נאמר רק בקידושין הו""א דוקא בקידושין שלקרבה באו הוא מקפיד שיקדשהו במקום שאוהבים אותו ולא יאמרו עליו דברים רעים ולא במקום ששונאים אותו ויאמרו עליו דברים רעים אבל בגירושין שלרחקה באו הו""א שלא אכפת לו, קמ""ל.<br>ואם נאמר רק בגירושין הו""א דוקא בגירושין הוא מקפיד שהבזיון יהיה במקום זה ולא במקום אחר אבל בקידושין הו""א שלא אכפת לו, קמ""ל."	קידושין נ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמד. מה פירוש חוששים לסבלונות ובאיזה מקום חוששים? 	"פירש רש""י (ד""ה חוששין לסבלונות) מי ששידך אשה ונתרצית וקדם ושלח סבלונות בעדים חוששים שמא קידושין הם ואם נתקדשה לאחר צריכה גט מן הראשון. והתוס' פירשו (בד""ה חוששין) שכיון ששלח לה סבלונות חוששים שמא קידשה כבר. אמר רב פפא שחוששים במקום שמקדשים ואח""כ שולחים סבלונות, ואפילו אם הרוב מקדשים ואח""כ שולחים סבלונות ומיעוט שולחים סבלונות ואח""כ מקדשים אין חוששים למיעוט ומקודשת <sup>צב</sup>. והתוס' (ד""ה ה""ג) הביאו גירסת ר""ח שגם אם הרוב שולחים סבלונות ואח""כ מקדשים ורק מיעוט מקדשים ואח""כ שולחים סבלונות חוששים למיעוט ומקודשת <sup>צג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צב.  ובר""ן  (כא, ב מדפי הרי""ף)  ביאר את הקושיא לחשוש למיעוטא לתלות לקולא שהוא משום דאיכא למסמך האי מיעוטא לחזקה דידה שעומדת בחזקת פנויה ועוד שאילו נתנן לשם קידושין היה לו לפרש.
<br>צג.  והרשב""א  (ד""ה ואסיקנא)  ביאר גי' זו דאע""ג דבעלמא לא חיישינן למיעוט אלא הולכים אחר הרוב בין להקל ובין להחמיר, שם זה ברוב דמחייב כגון רוב נשים מתעברות ויולדות ומיעוט מפילות, אבל רוב התלוי במנהג וכל אחד נוהג כמנהג שלבו חפץ אנו אומרים שמא זה נהג כמנהג המיעוט, ובתוס' אמרו דבאיסור אשת איש פעמים שהלכו בו להחמיר אחר המיעוט. ובר""ן  (שם)  כתב דרוב זה שאינו אלא מצד המנהג והמנהג עשוי להשתנות אין זה רוב חשוב שלא לחוש למיעוטו. עוד כתב הר""ן שלגי' הר""ח כל ששלח סבלונות בודאי אפילו בלא עדים ואפילו פירש לשם סבלונות חוששים שקדמו להם קידושין, אבל לגי' רש""י דוקא ששלחם בעדים ולא פירש לשם סבלונות.</span>"	קידושין נ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמז. מדוע המקדש אשה ובתה כאחת אינן מקודשות? 	לרמי בר חמא משום שנאמר אשה אל אחותה לא תקח לצרור, ורבא הקשה על דבריו. לרבה כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו. לרבא גם משום שכל קידושין שאינם מסורים לביאה לא הוו קידושין.	קידושין נ: - נא.		
